זכויות להט"ב
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
זכויותיהם של לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב) משתנות באופן קיצוני לפי מדינות או טריטוריות שונות ברחבי העולם, מאזורים מתקדמים המכירים בנישואים חד-מיניים ואימוץ על ידי זוגות חד-מיניים שמפלילים גילויי אפליה על רקע נטייה מינית וזהות מגדרית, עד מדינות שאינן מכירות בזוגיות חד-מינית כלל, מגבילות את חופש הביטוי וההתאגדות של אזרחי להט"ב בשטחן ואף מטילות עונשים פליליים בהם עונשי מאסר, ענישה גופנית ועונש מוות על קיום פעילות הומוסקסואלית בין מבוגרים בהסכמה באזורים תאוקרטים-ריאקציונרים. נכון לאוקטובר 2023, ב-65 תחומי שיפוט בעולם קיום פעילות הומוסקסואלית בהסכמה מוגדר כעבירה פלילית,[1] וב-37 מדינות בלבד נישואים חד-מיניים מוגדרים כמוכרים בחוק.[2]
נכון לשנת 2023, מבלי לכלול ישויות פוליטיות בודדות (רצועת עזה, צ'צ'ניה, שטחים הנשלטים על ידי ארגוני טרור אסלאמיים), כ-2 מדינות אוכפות עונש מוות בחוקיהן על רקע קיום פעילות הומוסקסואלית בהסכמה, איראן ואפגניסטן, על פי דין השריעה האסלאמי.[3][4][5][6] עונש מוות על רקע הומוסקסואליות קיים דה יורה אך דווח לאורך השנים כלא נאכף דה פקטו בברוניי, תימן, מאוריטניה, ניגריה (במדינות מסוימות באזורים צפוניים), ערב הסעודית, סומליה, סומלילנד ואיחוד האמירויות הערביות. בשנת 2020, ביטלה סודאן את עונש המוות שהיה קיים בחוקיה על רקע קיום מין אנאלי (בין זוגות הומוסקסואלים והטרוסקסואלים כאחד) שלא למטרות רבייה. לאורך השנים, כ-15 מדינות מוסלמיות הגדירו הומוסקסואליות בין היתר כעילה לעונש של סקילה פומבית באבנים, אם כי מדיניות זו נאכפה בפועל רק על ידי הרשויות המשפטיות של איראן ומדינות שרעיות מסוימות בניגריה.[7][8][9][10]
בשנת 2011, מועצת האומות המאוחדות לזכויות אדם קיבלה את ההחלטה הראשונה שלה להכרה רשמית בזכויות להט"ב המכונה הצהרת האו"ם בדבר נטייה מינית וזהות מגדרית שהיוותה את הפעם הראשונה שבה גינתה העצרת הכללית של האו"ם אלימות ואפליה נגד להט"ב. בעקבותיה, משרד הנציב העליון של האו"ם לזכויות האדם פרסם דו"ח המתעד הפרות רחבות של זכויות להט"ב ברחבי העולם שכללו בין היתר: הפללה בחוק, הטלת עונשי מאסר, ענישה גופנית, קנסות ומוות בגין קיום פעילות הומוסקסואלית בין מבוגרים בהסכמה, גיל הסכמה לא שוויוני בין זוגות הטרוסקסואלים והומוסקסואלים כאחד, גילויי אפליה בתעסוקה, דיור, חינוך, מתן סחורות ושירותים, התאמות ציבוריות, דברי שטנה ופשעי שנאה, אי הכרה משפטית במערכות יחסים חד-מיניות, אימוץ, פונדקאות, הורות חד-מינית, שינוי מגדר במסמכי זהות רשמיים בקרב טרנסג'נדרים, גישה לטיפול רפואי, תרומות דם ושירות צבאי בקרב להט"ב באופן גלוי. לאחר פרסום הדו"ח, האו"ם דחק בכל המדינות שטרם עשו זאת לחוקק חוקים המגנים על זכויות להט"ב בסיסיות בשטחיהן.[11][12]
מדד השוויון של "Equaldex" (אנ') לשנת 2023 דירג את המדינות הנורדיות, אורוגוואי, ארצות הברית, קנדה, ספרד והממלכה המאוחדת בין האזורים בעלי מעמד שוויון הזכויות הטוב ביותר בשטחם בין אזרחי להט"ב והטרוסקסואלים בעלי תחושת התאמה לזהותם המגדרית בעולם ואת הרשות הפלסטינית, אפגניסטן, סומליה, תימן, מאוריטניה, ברוניי ואיראן בין הגרועים ביותר.[13]